בשעות הבוקר ביקר הפטריארך האתיופי עם פמליה גדולה ליד הכותל, בליווי אנשי 'המחלקה הנוצרית' ממשרד הדתות. רב הכותל הרב גץ, שליווה את הקבוצה, תאר ביומן את אישיותו וציטט מדבריו המעניינים במהלך הביקור:
"צנום וקטן קומה, עטוף גלימה צהובה עם מצנפת זהה, הוא לא עשה רושם של ידען גדול. ואכן הרגשתי בנימת זלזול כלפיו מצד הכמורה הירושלמית המשופשפת. המתרגם, מעברית לאמהרית, נאלץ להאריך בהסברים על דברים פשוטים, כגון: צלבנים, ביזנטיון וכד'. אך יחד עם זאת נוכחתי לדעת, שיש בו חכמת חיים. למשל, כשהסברתי לו למה הפך הכותל לבית כנסת גדול, וזאת משום שאיננו טהורים בכדי להכנס להר הבית, הגיב: 'זו עמדה נכונה. אדם שחש שהוא למטה, יש לו סיכויים לעלות למעלה. אך לא כן האדם החש שהוא עליון…'. כאשר הגענו ממול קודשהקדשים (במקום משוער בתוך מנהרות הכותל), והדגשתי שבאזור זה נפגשו שלמה המלך ע"ה ומלכת שבא, ואנו צאצאיהם נפגשים היום אחרי שלושת אלפי שנים – הרגשתי ברטט שעבר בהם". [יומן הרב גץ]
כ"ח בניסן תש"מ (14.4.80) –
