אירוע "ברכת כהנים" השנה היה בלתי שגרתי. גשמים עזים ירדו ללא הרף, המים חדרו גם לתוך החללים והמחילות הסמוכות לרחבה, וכל זאת לא מנע מאלפי איש לזרום ולבוא לשמוע את ברכת הכנים. הרב גץ פתח את כל המחילות, גם אלו שלא נפתחו עדיין לציבור, כדי לקלוט את ההמונים. בסיום תפילת שחרית בשטח המקורה התעורר חשש ברור לסכנת התעלפויות וכד', לכן הודיע הרב גץ ברמקול, שלמרות הגשמים יערכו את תפילת מוסף בחוץ. הרב גץ ביקש מכל הקהל לפרוש את המטריות ולהתרכז תחתיהן. חיש מהר התמלאה רחבת הכותל במראה מרהיב – כיפה ענקית שחורה בצד הגברים, וססגונית בצד הנשים. הרב גץ פתח בתפילת מוסף ומיהר בתפילה כדי להקל עד כמה שאפשר בטורח הציבור, אך את ברכת הכוהנים השמיע בהד רם ובהתרגשות רבה. הכוהנים שנשאו את כפיהם מילאו את השטח מפינת הקשת של גשר הכוהנים (קשת וילסון) ועד למחיצה של עזרת הנשים.
כל זאת ע"פ תאור הרב גץ ביומנו מאיסרוחג פסח, תאור שמסיים בקריאת התפעלות ושבח: "אשריכם ישראל! עין בעין ראינו את 'מי כעמך ישראל'!".
[יומן הרב גץ]
{תמונה מפורסמת של הרחבה מכוסה במטריות פתוחות – מן הסתם קיים במאגר הקרן}
י"ח בניסן, ג' דחוה"מ פסח תשל"א –
