לאחר שפרסמה ממשלת המנדט תקנות חדשות בנוגע לסדרים ליד הכותל, פנתה הרבנות הראשית בכ"ו באלול תרצ"א (1931 לסה"נ) לנציב העליון בדרישה למספר שינויים נצרכים. להלן חלק מהערות הרב הראשי קוק לתקנות:
"א. הפרעות בתפילה… קורא המואזין מעל גג הזָאוְוִיָה הדרומית של רחבת הכותל בזמן תפילת היהודים בערבי שבתות ומועדים בעת שקיעת השמש ובימי שבתות ומועדים בשעות התפילה בין הערביים. קריאת המואזין בזאוויה הונהג מחדש וגורם להפרעה בתפילת היהודים, נחוץ אפוא לבטלה…
ב. כבוד המקום והמתפללים על ידי המבקרים. נחוץ לתקן שעל מבקרי הכותל לכבד את קדושת המקום והתבודדותם של המתפללים, שלא להרשות לעמוד ברחבת הכותל בזמני התפילה בגלוי־ראש, ולא בבגדי אי־צניעות של הנשים כמו זרועות חשופות וכיוצא־בזה, שלא לעשן שמה, לא להרשות את כניסת הנשים בין הגברים המתפללים, לא להרשות צלומים בזמני התפילה בכלל ובשבתות ומועדים בפרט.
ג. הארת הרחבה. יש צורך לפתור את שאלת הארת רחבת הכותל בצורה רדיקאלית…".
(ארכיון המדינה, הרבנות הראשית, גל-57419/10)