ז' בטבת תרכ"ו – שבועות תש"ח
כמה פעמים בקרתי והייתי אצל כותל המערבי[1], אשר עליו אמרו חז"ל כי 'לא זזה שכינה' וכו' (זוהר שמות ה ע"ב), והבנתי כי זה הרמז במה שאמרו חז"ל (מדרש תהלים מזמור ז): 'אזניים לכותל', ושפכתי שיח לפני בוחן לִבות עבור אחינו שבגולה בכללות ובפרטות, ועבור אנשי שלומנו ומשפחתנו, שניוַשע בכל העניינים;
דאיתא באברהם אבינו (ע"פ בראשית־רבה לט, א): 'ראה בירה אחת דולקת וכו' הציץ עליו בעל הבירה וכו' ואמר־לו: אני הוא בעל העולם', שזהו הכח מאברהם אבינו להכיר את בעל העולם בכל מקום… שבכל המדרגות, הן בעליות והן בירידות והסתרות, יכולים להכיר את מי שאמר והיה העולם.
היום הוא גם כן 'בירה דולקת' כדאיתא (יומא ב, א): "כל המקדש כולו קרוי בירה, שנאמר (דברי־הימים־א כט, יט): 'הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי'", ואף־על־פי שהוא נשרף וחרב – יכולים להכיר את בעל הבירה על ידי תשובה, כדאיתא במדרש (ע"פ שמות־רבה ב, ב): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שיר־השירים ב ט) – 'זה כותל המערבי שלא זזה ממנו שכינה לעולם', וזה הכח מאברהם אבינו שיכולים להכיר את בעל הבירה בכל ההסתרות;[2]
כמו שאמר אא"ז ז"ל ('ספר הזכות' לרי"מ מגור, פרשת שמות) על מה שאיתא בגמרא (יומא כב, ב): "כתיב (הושע ב, א) 'וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם', וכתיב: 'אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר' וכו', כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום וכו'" – דהכוונה היא לקשר המספר באין־מספר, על־ידי כך יש לדבר קיום… כתיב (ישעיה א, ט): "לוּלֵי ה' צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ וגו'", היינו שנשאר מעט מהשורש. יש 'עולם' 'שנה' 'נפש', ובכל אחד מהם נשאר מעט מהשורש. בעולם – נשאר הכותל מערבי, ובזמן – נשתיירה שבת מעט מן השורש.
