בר"ח אדר בכל שנה יצאו שלוחי בי"ד לערי ישראל והכריזו על חובת מתן מחצית השקל, כדי שבראש־חודש ניסן יוכלו לקנות קורבנות ציבור לשנה הבאה מהתרומה של השנה החדשה, כפי שמחייבת ההלכה במקדש. איסוף הכספים נעשה בשלבים – מט"ו באדר הוצבו שולחנות בכל ערי ישראל לגבות את מחציות השקל, ומכ"ה באדר ישבו השולחניים רק בירושלים. מתאריך זה ואילך החלו לנקוט באמצעים לאכוף את מתן מחצית השקל באמצעות נטילת משכון.