ברוכים הבאים לאתר
הכותל המערבי
על ציר הזמן בספרות התורנית
בשיתוף "הקרן למורשת הכותל המערבי"
מבנה וממשק האתר
באתר זה תוכלו לסייר ולעיין בדברי רבותינו ז"ל, מימי חז"ל ועד זמננו, אודות הכותל המערבי והשכינה שלא זזה משם לעולם.
האתר בנוי על פלטפורמה של "סיפור מקומי", היוצרת חוויית לימוד אינטראקטיבית ומאפשרת שיתוף מידע ברמה מתקדמת.
המבקר באתר מוזמן לגרור את הכפתור על ציר הזמן ולקרוא בכל שנה המופיעה על הציר מה שכתבו ואמרו אז חכמי ישראל בענין "הכותל המערבי" או "השכינה שלא זזה מכותל מערבי".
בכל עת ניתן לדלג אל השנה או התקופה המבוקשת, וכן לחפש בתיבת החיפוש שמות של רבנים, ציטוטים מדויקים או ביטויים שנאמרו בהקשר לכותל המערבי. [אפשרות לחיפוש ספונטני ע"י גוגל].
כמו כן ניתן לסמן את המאפיין או הנושא המבוקש ולבחור את שם החכם הרצוי מתוך הרשימה שתופיע.
לצד חלק מן הכתבים המופיעים באתר צורפו תצלומי כתבי יד וספרות עתיקה, איורים ייחודיים של הכותל, ומאמרים להרחבה ולהעשרה בנושאים הקשורים לכותל המערבי.
הגולשים מוזמנים להדפיס לעצמם טקסטים ומאמרים מתוך האתר או לשתפם עם חברים במייל וברשתות החברתיות.
מטרת האתר
המטרה העיקרית שעמדה בפנינו באיסוף החומר שבאתר היתה להציג בפני הלומדים והמעיינים רצף מחז"ל ועד ימינו של עיסוק והגות על ידי גדולי ישראל בקדושת הכותל המערבי, כהמשך ושריד ממציאות בית המקדש, ומתוך כך להעמיק במשמעות מאמר חז"ל: "שכינה לא זזה מכותל מערבי".
כינוס לאכסניה אחת של כל מה שכתבו ואמרו גדולי ישראל בהקשר לכותל המערבי עשוי לשפוך אור חדש על הנושא. ככל שידינו מגעת, ציטטנו ככתבם וכלשונם מימרות, רעיונות, דרשות ודברי הגות, שנכתבו על־ידי מוסרי תורה שבעל־פה בכל דור, שיש כדי ללמוד מדבריהם על קדושת הכותל המערבי. את המובאות שיבצנו על "ציר הזמן" לפי סדר הדורות, בצורה נגישה, מבוארת, מעוררת ענין ומרתקת.
ספרים רבים נכתבו על הכותל המערבי ומאמרים רבים פורסמו אודותיו ברחבי הרשת, הן בהלכה ובאגדה והן במחקר ובשירה, אך טרם נעשתה מלאכת איסוף, איתור ומיון של כלל המקורות העוסקים ביחס היהודי־תורני לכותל המערבי ולקדושתו מדורי דורות, והצגתם במקום אחד. כעת יוכל הלומד החפץ בכך, לראות מה אמר רב פלוני או מה נאמר בכל תקופה על קדושתו של הכותל המערבי והשראת השכינה שלא זזה ממנו לעולם.
ובזאת יש לציין – אף אם לעיתים קיימת חזרה מסוימת במעבר ממובאה למובאה וממקור לחברו, כל קריאת קטע נוסף עשוי להוסיף נדבך או פרט חדש על חברו, כמו תמונה שלימה הנבנית מכלל הפרטים שבה.
באיסוף המקורות שמנו דגש מיוחד על איתור דברי חז"ל, שאף כי לשונם קצרה ומדוקדקת היא משמשת בכל מקום כר נרחב לעיון והשוואה היכולים לשפוך אור והבנה עמוקה בנושא המדובר. כך גם בנושא הכותל המערבי, המעיין החפץ בכך יוכל להעזר בכינוס המקורות ובהערות השוליים והעיונים שהוספנו לצידם.
לאחר תקופת חז"ל מופיעים מעט מקורות מתקופת הגאונים (תקופה זו מתאפיינת באופן כללי במיעוט כתבים תורניים, וכמה סיבות לכך). לאחר מכן הובאו דברי הראשונים, שאף הם על פי רוב קצרו בלשונם, ויש לדקדק מאוד בדבריהם.
בהמשך "ציר הזמן" הובאו דברי האחרונים הקדמונים, מגדולי חכמי צפת בדורו של מרן הבית יוסף ועד לבית מדרשו של הגר"א מוילנא וראשוני 'תנועת החסידות', תלמידיהם וחכמי דורם. לאחריהם מופיעים דברי גדולי התורה ורבנים מתקופת האחרונים, בעיקר מימי ראשית 'שיבת ציון' המעשית ועד לשנת תשכ"ז – שנים בהן חלה עליה ניכרת בהיקף היישוב היהודי בארץ, וממילא התחזקה הנוכחות היהודית על־יד הכותל המערבי, התפילה כנגדו והכתיבה אודותיו.
בחלקו האחרון של "ציר הזמן" מופיעים דברי גדולי ישראל זצ"ל מעשרות השנים האחרונות. חכמי תורה אלו זכו לראות בעיניהם את חזרת רבבות אלפי ישראל לשריד בית מקדשנו, לאחר מלחמת 'ששת המים' בשנת תשכ"ז, והדבר ניכר ומקבל משמעות מיוחדת בתוך כתביהם.
דרך עריכת הטקסטים שבאתר
דברי גדולי וחכמי ישראל לדורותיהם המובאים באתר זה נלקטו מתוך מאות ספרים, כתבי עת, ארכיונים וכתבי־יד, ונעשה מאמץ רב להגיהַ את המובאות ממקור ראשון. כמו כן נעזרנו במאגרי מידע ברשת, ובתוכנות מחשב כגון 'פרוייקט השו"ת', 'אוצר החכמה' ו'תורת אמת'.
כאמור, המובאות בספר מסודרות בסדר כרונולוגי, בדרך כלל על פי שנת הסתלקותם של הרבנים הכותבים. במידה והיה ידוע לנו תאריך מדויק של כתיבת הדברים הם לרוב הובאו על "ציר הזמן" בשנת כתיבתם ולא בשנה בה נפטר הכותב.
ליד שם כל מחבר צוינו השנים לבריאת העולם בהן חי או שנת פטירתו לבית־עולמים, ולפי הענין הוזכרו גם הכינוי או המישרה שכיהן בה. בתחתית הציטוט צוין המקור ממנו ציטטנו את דבריו. פעמים רבות הובאו דברי מחבר ממספר מקורות, או אז ציינו את כל המקורות ברצף לפי הסדר בו הובאו הדברים בשמו, כאשר בסיום כל מובאה מופיע נקודה־פסיק (כזה ;).
בדרך כלל הוספנו לפסקאות כותרת שמתמצתת ומסכמת את הרעיון המרכזי העולה מן הדברים בהקשר לכותל המערבי.
כדי להתמקד בנושא הכותל המערבי דילגנו תוך כדי ציטוט על מילים או משפטים שלמים. דילוג כזה צויין על ידי 'שלוש־נקודות' (…). עם זאת, לעתים הארכנו לצטט גם דברים ששייכים לכותל המערבי רק באופן עקיף או שעוסקים במעלת ירושלים ומקום המקדש. הנסיון מלמד שהרחבה זו מועילה להבנת מושגים בהקשר לכותל המערבי עצמו. במקרים אלו, הכותרות התמציתיות נועדו למקד את הקורא אל הרעיון שבעבורו הובאה הפיסקה כולה.
העריכה כללה ציון אלפי מראי־מקומות לפסוקים, מאמרי חז"ל וספרי ראשונים ואחרונים. כמו כן צויינו לפי הצורך פירושי מילים והבהרות הנוגעות לטקסט המצוטט. כל אלו נוספו בתוך 'סוגריים עגולים' (—). לפעמים הוספנו מילה או יותר בתוך 'סוגריים מרובעים' [—] כתחליף לקטע שדולג בציטוט, או כהגהה שמסייעת לפי עניות דעתנו להבנת הענין. מידי פעם הובאו הערות נוסח, באורים, והרחבות למעיינים בהערות שוליים או בנספחים המצורפים בצדי הטקסט.
בציטוט המובאות פתחנו את מרבית הראשי־תיבות, ניקדנו לשונות את הפסוקים, ובמקרה הצורך הוגהו ציטוטי פסוקים מהתנ"ך ותוקן לשון זכר ונקבה וכד', לפי הנהוג היום.
טיפים לחיפוש ואיתור מידע באתר
[טיפים ודוגמאות פרקטיות]
תודות
מָה אָשִׁיב לה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי… לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא, נְדָרַי לה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ, בְּחַצְרוֹת בֵּית ה' בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלִָם הַלְלוּיָהּ (תהלים קטז, יב-יט).
הרבה שלוחים למקום היו לנו לעזר בעצה ובתבונה במהלך עבודת האיסוף והעריכה, וקצרה היריעה למנותם. בהזדמנות זו נבקש להודות לכולם על חלקם וטובתם.
תודה מקרב לב לכב' המרא דאתרא הרה"ג הרב שמואל רבינוביץ שליט"א, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים ויו"ר 'הקרן למורשת הכותל המערבי', על עידודו ותמיכתו להנגשת החומר לציבור הרחב גם על גבי המרשתת. ספרו 'הכותל המערבי – הלכות ומנהגים', שכתב עם הרב ישראל יוסף ברונשטיין שליט"א (בהוצאת הקרן למורשת הכותל המערבי, תשע"א), היה לנו לעזר לאיתור מקורות רבים ולהבנתם, וכמה מדבריהם שובצו בתוך החומר.
תודה למו"ר הגאון הרב אביגדֹר הלוי נבנצל שליט"א, שעבר על חלקים מהחומר, העיר מספר הערות, והנחה אותנו בעצה ותושיה לגבי כמה ספקות שעלו בנושאים מהותיים שנידונים בכתבים.
תודה מיוחדת למו"ר הגאון הרב זלמן מנחם קורן שליט"א, המומחה לעניני הקודש והמקדש בדורנו, שספריו ומאמריו הרבים בעניני הכותל המערבי וקדושת הר־בית אלהינו היוו עבורנו מעיין בלתי נלאה ללימוד, לעיון ולחקר, ולהבנת המקורות לאשורן. הרב ראה חלקים מן הספר והעיר הערותיו, וכן התייעצנו עמו רבות בעל־פה ובכתב על כמה עניינים המובאים בהערות ובנספחים, ודבריו באו לידי ביטוי בעריכה.
תודה וברכה להנהלת 'הקרן למורשת הכותל המערבי', למשנה למנכ"ל יוסי לזר, לעובדי אגף החינוך הסמנכ"ל ומנהל האגף דב רבינוביץ, מנהלת מחלקת מדיה וקריאטיב יוהנה ביסראור, למנהלי מחלקת תוכן יפתח גץ ויובל בר־אור, ולרכזות הפרויקטים בתיה סטרול וזהרה אביטל יצחק, וביחוד לעומד בראש הנהלת הקרן ר' מרדכי אליאב (סולי) הי"ו, שיזמו ודחפו ונִצחו על מלאכת האיסוף, המחקר והעריכה, עד להעלאת החומר לאתר. יתן ד' בידם להגדיל תורה ולהאדירה, ויראו הצלחה וברכה בכל המפעל הנהדר לפאר מקום מקדשנו.
תודה מיוחדת לחברת "סיפור מקומי" ובמיוחד לגב' דפנה פיליפ ולצוות הפיתוח שניאותו לאתגר (הלא פשוט) להתאים את הפלטפורמה האינטראקטיבית שיצרו גם לצורך הנגשת טקסטים וחומרים עיוניים בצורה מעניינת. יברכם ד' מציון ויראו בטוב ירושלים כל ימי חייהם.
יצירת קשר
מצאתם טעות? משהו לא מובן? נשמח שתספרו לנו על כך ב"צור קשר".
כמו כן, במידה ואתם מכירים מקורות שנאמרו על ידי חכמי ישראל אודות הכותל המערבי, שלא הובא באתר, נשמח שתספרו לנו ב"צור קשר" ונשתדל להוסיף את הדברים במקומם.
ולסיום
נבקש מבורא עולם: 'שגיאות מי יבין, מנסתרות נקנו' ושנזכה לשנה הבאה בירושלים הבנויה.