ועדת החקירה על הכותל מטעם חבר הלאומים סיימה את עבודתה בכ"א בתמוז תר"צ (17.7.30), עם הרצאת נאומי הנעילה. את נאומי הנעילה של הצד היהודי נשאו דוד ילין ור' משה בלוי, ולבסוף הרצה עו"ד עליאש את סיכומו המשפטי. "לא באנו הנה לתבוע בעלות על הכותל", אמר עליאש בסיום דבריו, "הכותל הוא בעינינו מקום שאינו יכול להיות 'שייך' למישהו, וחייב הוא להשתמר מבלי שאיזה איש או מוסד יצטרך לשמור עליו. אבקש את הועדה לקבל את ההצהרה הזאת כמכרעת בשאלת הבעלות על הכותל".
למחרת, ערב שבת כ"ב בתמוז, נאמו נציגי המוסלמים. ובשבת בבוקר התקיימה הישיבה האחרונה של הועדה, בה עו"ד הצד הערבי עבדול האדי חזר בקול רם ובפאתוס על "הבעיה הציונית" ועד כמה דרישות היהודים בכותל פוגעות בזכויות הערבים, והדגיש כי עמדת הערבים ביחס ל'בוראק' (=כינוי לכותל) לא תשתנה. עו"ד עליאש שנכח באולם כדי להגיב, ניסה בקצרה להסביר כי אין שום חשש סכנה לערבים מצד דרישות היהודים בכותל, אך עבדול האדי קטע את דבריו ו"קם ממקומו וחזר במשך רגעים מספר, מתוך צעקנות מופרזת, על חששות הערבים" (מתוך תאור בעתונות התקופה).
(כותלנו, עמ' 170)