במסגרת ה'תקון חצות' של ערב ראשחודש שערך הרב גץ באשמורת הלילה עם כמניין וחצי תלמידיחכמים הוסיפו תפילה מיוחדת: "שה' יתן בלב השרים להחליט היום החלטה טובה למען חזק את קדושת הכותל שממנו לא זזה השכינה…". [יומן הרב גץ]
'ועדת השרים לענייני המקומות הקדושים' בדיון על מעמדו של השטח שנתפנה אחרי הריסת מבנה 'דאר-אבו-סעוד', החליטה פה אחד: "להטיל על ועדת הבטיחות, בראשות האדריכל שנברגר, להציע לועדת השרים לשמירה על המקומות הקדושים, תוך 10 ימים, פתרונות בנקודות כדלהלן: א. הבטחת 'סוללת הגישה לשער המוגרבים' ושיפועה. ב. אפשרות קיום חפירות ארכיאולוגיות וגישה למתפללים, בשטח מקצה השיפוע [של סוללת שער המוגרבים] דרומה, לפי הקו שיקבע עלידי ועדת הבטיחות. ג. יצירת גישה משער האשפות למקום התפילה [בדרום הכותל המערבי], כאמור בסעיף ב, וכן הבטחת צורה נאותה לדרך משער האשפות לרחבת הכותל [הצפונית]. ד. הקמת גידור נאות של שטח החפירות. ה. עד לאישור הצעות ועדת הבטיחות, עלידי ועדת השרים לשמירה על המקומות הקדושים, נשארת בתוקפה החלטת ועדת השרים בנדון זה מיום ח' באב תשכ"ט (23.7.69)". [פרטיכל]
החלטת ועדת השרים נתקבלה בעיקר בהשפעתו של השר מנחם בגין, אשר פנה בדברים נרגשים לחברי הועדה למצוא דרך, אשר תאפשר ליהודים להתפלל לאורך הכותל המערבי, ועם זאת יוכלו הארכיאולוגים להמשיך בעבודתם. ['ידיעות אחרונות' ל' במנחםאב תשכ"ט, מנחם ברש, "מותר ליהודי להתפלל בקצה הדרומי של הכותל", עמ' 15]
רב הכותל הרב גץ קיים ישיבת סיכום עם שר הדתות לאחר הדיון וההישג שהושג בועדת השרים, והביע דעתו שכדאי להשלים בהקדם את הריצוף על כל השטח, ובכך "לפתוח את כל הכותל לקדושת תפילות ישראל". שר הדתות מהסס וחושש מתגובות לא רצויות.
[יומן הרב גץ]
כ"ט במנ"א תשכ"ט (13.8.69) –
