י"ג באדר יום בו נהרג ניקנור בידי החשמונאים בזמן בית שני. ניקנור היה דוכס (שליט) יוני, והיה מחרף ומגדף ומנאץ את ישראל, ואיים עליהם שיפלו בידיו ויחריב את בית המקדש. כשגברה יד החשמונאים לחמו בצבאו והרגום, וחתכו ראשו וקצצו בהונות ידיו ורגליו של ניקנור, ותלאוהו מול חומות ירושלים למען יראו וייראו כי הושיע ה' את עמו, ולא יוסיפו עוד בני עוולה לענות את ישראל ולחלל המקדש. וכתבו תחתיו: "הפה שדיבר בגאווה, וידיים שהיו מניפות נגד יהודה וירושלים ועל בית המקדש, נקמה זו תֵעשה בהם". ואת היום שעשו לו כך קבעו ליום טוב לדורות.
(מגילת תענית; ציון היום בטל עם חורבן בית שני – ראש השנה יח, ב)