קהל גדול של הורים שכולים ומשפחות הנופלים, שבאו להתייחד עם יקיריהם בבתי הקברות הצבאיים בירושלים, המשיכו משם אל הכותל המערבי. אלמנה ממלחמת יום-כפור הביאה לרב גץ שופר גדול מאוד (ארכו למעלה ממטר), ובקשה מהרב שיתקעו בשופר זה לעילוי נשמת בעלה. הרב גץ תאר ברגש ובתפילה את חווית הפגישה עם האלמנה: "עלובת חיים זו בטאה את כל הכאב התהומי של עם ישראל, אשר עוורון מנהיגיו הביאו למצב זה. עודדתי אותה כמיטב יכלתי. אנא ה', תן לי כוח ותעודד אותי גם אני, כי כשל כוח הסבל ואין לי לב יותר לשמוע ועיניים לראות בצער בני עמי. ויהי רצון ויבולע המוות לנצח, ומחה ה' אלוקים כל דמעה, במהרה דידן". [יומן הרב גץ]
ב' באייר תשל"ד – יום הזכרון (מוקדם) לנופלים במערכות ישראל הי"ד (24.4.74) –
