האווירה והתכונה בערב פסח ליד הכותל בכל שנה ושנה מורגשת היטב, והיא מלאה רגש ורוממות לקראת התקדש ליל חג חרותנו.
מתוך רשימות רב הכותל הרב גץ ב'יומן הכותל' בערב פסח תש"מ:
"בתום תפילת ותיקין ערכתי 'סיום מסכתא', להתיר 'תענית בכורות' כנהוג (צום שנוהגים הבכורים בערב פסח ברוב קהילות ישראל. כיום המנהג הרווח הוא 'לקטוע' את הצום על ידי אכילה בסעודת מצווה, כגון זו של סיום מסכת, שעל פי ההלכה ההשתתפות בשמחת המצווה דוחה את הצום). היו ילדים והורים רבים, ברוך ה'.
הוריתי להחליף את הפרוכות ואת המפות לכבוד יוםטוב, וכן להציב את המחזורים באיצטבאות… אני מסייר עתה בכל השטח ובודק את המצב, בבחינת 'מכה בפטיש' (=ביטוי מושאל מהלכות שבת, במשמעות של 'סגירת פינות' והשלמת המלאכה).
קהל גדול נוהר עתה לכותל לתפילת מנחה, ואמירת 'סדר קורבן פסח'.
קיימתי בעסק גדול טקס 'בעור המעשרות' (=נוסח שאומרים בערב פסח, או בשביעי של פסח, בשנים שלישית ושביעית לסדר השמיטה, בו האדם מודיע שביער כל התרומות והמעשרות שנותרו ברשותו משנים קודמות).
מטעם 'איחוד הקיבוצים והקבוצות' פנו אלי בענין ארגון 'סדר פסח' לכמה מזקני חבריהם, המעוניינים לערוך את החג בעיר העתיקה. התקשרתי עם כמה משפחות ונתקבלו בסבר פנים יפות.
השטח ערוך ומסודר לקבלת פני החג הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, לגאולה ולישועת עולם".
י"ד בניסן תש"מ –
