מדרש הגדול

מלשון ה'מדרש הגדול' משמע שמעלת הצד המערבי של הר המוריה היתה ניכרת עוד לפני שעמד המקדש על מכונו ולעולם שם מקום השראת השכינה. וכן כתב רבנו עזרא רבו של הרמב"ן בפירושו לשיר השירים כי כבר במסעות ישראל במדבר אמרה כביכול השכינה: "אין דעתי נוחה בכל המקומות אשר מתהלך שם, בסנה, בסיני, באוהל מועד, עד שיהיה שוכן בבית המקדש בכותל מערבי, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה ב, ב): לא זזה השכינה מכותל מערבי, שנאמר (שיר השירים ב, ט): הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ". הכותל המערבי נבנה כאחד מחומות הר הבית, והיה הקרוב ביותר מבין הכתלים למקום "קודש הקדשים" שבמערב ההר. יש אומרים כי כאשר מלכי ישראל לא יכלו לעלות אל המקדש להתפלל הם נשאו עיניהם נוכח הכותל המערבי ונחשב להם כאילו התפללו בבית המקדש (עי' ירושלמי ברכות פרק ד הלכה ד ובמפרשים; אברבנאל ישעיה לח, ב). וכבר המשנה מציינת שבכותל מערבי של הר הבית היה בזמן המקדש שער בשם "קיפונוס", שהיה "ראש לכל השערים" מפני שהשכינה במערב (מדות פרק א משנה ג ובפירוש הרא"ש). וראוי להתבונן בדברים.