לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי של בית המקדש
תנחומא הישן (בובר) שמות סימן י
אמר רבי שמואל בר נחמן: עד שלא חרב בית המקדש היתה השכינה נתונה בהיכל, שנאמר (תהלים יא, ד): "ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ", ומשחרב בית המקדש "ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ" (שם), סילק שכינתו לשמים.
אמר רבי אלעזר בן פדת: בין חרב ובין לא חרב אין השכינה זזה ממקומה, שנאמר (שם): "ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ", ומניין? שנאמר (מלכים־א ט, ג): "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים", וכן הוא אומר (תהלים ג, ה): "קוֹלִי אֶל ה' אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה", שאפילו הר הרי הוא בקדושתו. אמר רבי אלעזר בן פדת: ראה מה כתיב (עזרא א, ג): "וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם", אינו זז משם.
אמר רבי אחא: לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי של בית המקדש, שנאמר (שיר־השירים ב, ט): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ", הוי "ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ". אמר רבי ינאי: אף על פי שאמרו (תהלים יא, ד): "ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ" – "עֵינָיו יֶחֱזוּ עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם" (שם) וכו'.
* לעיון והרחבה במשמעות המילים "של בית המקדש" ראו נספח ג-א.
