בג' במנחם־אב תר"צ (28.7.30) קבעה הממשלה הבריטית, בישיבת קבינט סגורה בחדר ראש־הממשלה בלונדון, כי "תפקידה של ממשלת המנדט בארץ־ישראל אינו להקים את הבית הלאומי של העם היהודי בפלשתינה, אלא לפתח מוסדות ממשל אוטונומיים ולהגן על זכויותיהם הדתיות והאזרחיות של כל תושבי פלשתינה, ללא הבדל דת וגזע". כמו כן האשימה הממשלה את המוסדות הציוניים בהעתקת "סכסוך הכותל" מן הזירה הדתית לזירה הפוליטית, ומתחה ביקורת על ועדת חבר־הלאומים שלא הצליחה להגיע להגדרת זכויות המוסלמים והיהודים בכותל־המערבי, תוך זלזול במסקנות 'ועדת שאו' הבריטית.
(כותלנו, עמ' 171).