רבי אליעזר יהודה ולדנברג, מגדולי הפוסקים בדור התקומה, מחבר סדרת השו"ת 'ציץ אליעזר' וספר 'הלכות מדינה', נלב"ע בגיל 90 בל' בחשון תשס"ז (2007 למנינם).
הרבה לעסוק בעניני הקודש והמקדש, ואחת מתשובותיו הארוכות והמדהימות בהיקפן עוסקת בדיני הכותל המערבי והר הבית (שו"ת 'ציץ אליעזר' חלק י סימן א וסימן ה). לאחר שקובע שם כי הכותל המערבי שלפנינו ללא ספק הוא מכותלי הר הבית ונבנה עוד בזמן שבית המקדש היה קיים ונותר שריד מימי ההוד של המקדש, הוא מסביר את מקור קדושתו של הכותל:
"המקום הזה קדוש הוא ומכוון הנהו נגד שער השמים, שהשכינה שרויה שם בקביעות… ובהיות שזכו אבני כותל זה לעמוד במקום קדוש זה קדשום שמים בקדושה מיוחדת, אם כי לא בקדושת מקדש, ועל כן רצו עבדי ד' לחוננו ולנשק כל אבן מאבניו… והדברים מגיעים גם אל מה שכותב הרב המקובל ר' יצחק פרחי ז"ל בספרו 'טוב ירושלים' (דף יט, א, בדפוס זולקווא תרי"א), דגמירי שאין תפלתם שם חוזרת ריקם, כי לא זזה שכינה מכותל המערבי".