יהושע ברזילי [אייזנשטט], סופר ופעיל ציוני, נולד ברוסיה הלבנה בו' באלול תרט"ו (1855 לסה"נ) לאביו הרב מאיר משה, מצאצאי הגאון בעל ה"פנים מאירות". היה חבר בתנועת "חובבי ציון" ועלה לארץ ישראל בשנת תרמ"ז (1887), אך לאחר שנה שב לרוסיה והיה יחד עם אחד־העם בין מייסדי ארגון "בני משה". עלה שוב לארץ והתיישב בירושלים בשנת תר"נ. יחד עם ראש הקק"ל מנחם אוסישקין הקים את אגודת "חובבי ירושלים" לקידום היישוב היהודי בירושלים, עליה נמנו הראי"ה קוק, ר' בנימין, קדיש סילמן, דוד ילין, בוריס שץ, יצחק בן צבי ורחל ינאית בן צבי ועוד. ברזילי ערך מחקרים לגבי הרכב החברה בירושלים בת זמנו ושקד על תוכניות לשיפור תנאי המחיה בה באמצעות עבודה. בשנות מלחמת העולם הראשונה נאלץ לגלות לשוויץ, שם נפטר בכ' באייר תרע"ח (1918 לסה"נ), ונקבר זמנית בארון מתכת בעיר לוזאן. בהשתדלות חתנו ר' ישראל צ'רבינסקי הועלה ארונו ארצה, ובהלוויה שערך לו הועד הלאומי הובא לקבורה בהר הזיתים בכ"א אדר תרצ"ג.
ביקורו הראשון בכותל המערבי בערב פסח תרמ"ח תואר על ידו ברשימה ספרותית מיוחדת – ראו לעיל י"ב בניסן.