לפנות בוקר נכנסה קבוצת מתפללים דרך פירצה בגדר של הארכיאולוגים, שכנראה נעשתה ע"י הפועלים שצריכים לעבוד שם היום. באו להתלונן על כך אצל הרב גץ, והוא השיב כי 'אינני רואה שום פגם בזה שקבוצה קטנה של יהודים באה להתייחד עם האבנים של הכותל שנגלו זה עתה'. בבוקר היה "שמח" (כלשון הרב גץ), מאיר בןדב התנגד וסילק בכוח את החומרים שהביאו הפועלים להכין את השטח למתפללים לקראת ט' באב. הוא ניסה להכניס שופלבולדוזר כדי להרוס את המדרון. הרב גץ התנגד פסיבית על ידי עמידה במרכז הפתח לאיזור, אך כרכו סביב הרב גץ חוט תיל וניסו למושכו משם. נגרמו לרב קרעים בבגדיו ודקירות תיל בבשרו. הפועל של בןדב גם העליב את הרב בצורה קשה. הרב גץ סיכם את התקרית ביומנו: "אני מודה לה' על אשר נסך בי קור רוח ולא נגררתי אחרי גסותם. הגשתי תלונה נגד שניהם. קציני המשטרה אסרו להקים את הגדר שנפרצה, ועצרו את עבודת השופלבולדוזר שעקף אותי ונכנס תוך כדי סכון הריסת סוללת העפר".
[יומן הרב גץ]
פרטים נוספים על התקרית: כאשר הבחינו חברי המשלחת הארכיאולוגית בקבוצה גדולה של מתפללים, ביניהם תיירים מחו"ל, שבאו עם רב הכותל הרב גץ להתפלל ליד קטע הכותל שנחשף זה עתה, דרשו מהם להסתלק מהמקום, שנועד – לטענתם – לחפירות ארכיאולוגיות ולא לתפילה. המתפללים לא נענו, ואף המשטרה שהוזעקה למקום עלידי הארכיאולוגים לא מצאה עילה להתערב, והודיעה כי אין כל סיבה למנוע תפילות ליד הכותל, ושתפילות במקום זה עצמו כבר מתקיימות שם מלפני מספר שבועות. המשטרה מנעה מהארכיאולוגים להכניס דחפור ל"שטח המריבה", ומסרה כי את טענותיהם צריכים הארכיאולוגים להפנות ל'משרד הדתות', שהוא הממונה על המקום. כשפנו הארכיאולוגים לאנשי משרד הדתות, היתה התשובה: "מותר לכל יהודי, הרוצה להתפלל ליד הכותל המערבי, לעשות כן ללא הפרעה". דובר משרד הדתות מ.ע. דרוק, והממונה על המקומות הקדושים במשרד הדתות הרב דב פרלא, הגיבו: "במקום זה לא חפרו הארכיאולוגים מעולם. זהו חלק בלתי נפרד מהכותל המערבי, שלידו אין חופרים! העבודות נעשו שם על ידי משרד הדתות, ואחרי סילוק הבתים הערביים חשפנו את אבני הכותל ויישרנו את הקרקע, כדי לאפשר שם תפילות. שום כוח בעולם לא יוכל למנוע מיהודים מלגשת באורח חופשי אל הכותל המערבי ולהתפלל שם".
אחד מראשי המשלחת הארכיאולוגית ניסה להבריח את המתפללים באיום: "אם לא תסתלקו מכאן מיד, נביא לכאן עשרות בחורות ערומותלמחצה ואז תברחו מעצמכם". תוך כדי ההתקוטטות בין הצדדים פנה אחד הפועלים בגסות אל רב הכותל הרב גץ, ששרת כקצין בצה"ל ואיבד את בנו הצנחן בקרבות על ירושלים במלחמת 'ששת הימים', ואמר לו: "אם בנך נפל במלחמה – קיבלת כסף טוב עבורו…". הרב כבש פניו בקרקע ופרץ בבכי.
כוח משטרתי נשאר במקום כדי למנוע התכתשויות נוספות. הרב הראשי הראשל"צ ניסים השמיע אזהרה חריפה באוזני הארכיאולוגים לבל יפגעו בקדושת הכותל. הארכיאולוגים לא ממשו את איומם בהבאת 'בחורות חשופות' אך הציפו את השטח במתנדבים שחפרו בידיהם בורות בתקווה 'לקנות שם שביתה' ולמנוע תפילות.
['ידיעות אחרונות' ח' באב תשכ"ט, מאת מנחם ברש, עמ' 26]
התחילה עבודת המכבש והתזת המים לשם הכנת השטח לתפילה. תואמו סדורי הבטחון השונים. [יומן הרב גץ]
לעת ערב, אחר שנרגעו הרוחות, ביקרו במקום שר הדתות וסגן ראשהממשלה, והובילו לפשרה: "המתפללים יכנסו להתפלל בשטח שצמוד לכותל והארכיאולוגים לא ימשיכו בעבודה שהחלו בבוקר באותו שטח עצמו". אך בלב הרב גץ נותר החשש מפני "פלישת מתפללים לשטח הארכיאולוגי". [יומן הרב גץ]
ז' במנ"א תשכ"ט (22.7.68) –
