בי"א באלול תרצ"ה (כשבוע לאחר פטירת הרב הראשי לישראל הראי"ה קוק), פנתה הרבנות הראשית לישראל אל שופט בית משפט שלום ד"ר אהרן שמש, בקשר לתיק משפטי שמתנהל אצלו לגבי מעמדה של "חצר אור החיים הקדוש" שבעיר העתיקה בירושלים. במכתבם הזכירו הרבנים כי לחצר זאת, השייכת למשפחת אל־כאלדי, יש חשיבות קדושה ליהודים, הואיל ובה נמצא בית מדרשו העתיק של רבי חיים בן עטר, בעל הפירוש "אור החיים" ז"ל. עוד ציינו כי השוכרים היהודים שהחזיקו בה עד כה טפחו אותה דור אחר דור משך כמאתיים שנה ללא הפסק, בהתמסרות ובטפול של קדושה. במצב זה, הבהירו, כל זעזוע בעניני השכירות של החצר עלול להוציא אותה מידי היהודים ובכך יתבטל ערך קדושתה. את המכתב חתמו הרבנים באמרם:
"מצאנו מחובתנו על פי דין תורתנו הקדושה, בתור ראשות הדת, להודיע לכבודו את הדבר הזה, שאנו חושבים שנחוץ לדעתו, למען הביאו בחשבון – אם ימצא לנכון – בקשר עם המשפט המתברר לפניו".
{תצלום המכתב מארכיון הרבנות הראשית, תיקים מזמן המנדט הבריטי}