רב הכותל החליט לעמוד בכל תוקף בפני הממשלה, שתתן רשות לקבוע שלט קטן על ביתן המשטרה שברחבת הכותל, ועליו יהיה רשום בעברית ובאנגלית שאסורה הכתיבה על אבני הכותל המערבי המקודשות. "עלי להעיר בקשר לזה", כתב הרב ביומן, "שבימים האחרונים באים יום יום בתי ספר מכל הארץ אל הכותל, ואני מתאמץ להשגיח על הילדים והילדות שלא יכתבו בכותל, והדבר עולה לי בקושי מיוחד".
מה שעורר את הרב אורנשטין אז לטפל בענין בכל הכוח, היה מעשה שארע ותואר על ידו יום לפני כן (ג' בניסן ת"ש):
"תלמידים ותלמידות מבית ספר בחדרה בקרו בכותל בהדרכת המורה מר אפרים דרך. אחת התלמידות, מאשה קמפינסקי בת 14 שנה, ניסתה לרשום את שמה על אחת מאבני הכותל המערבי. הסרג'נט (=סמל) הבריטי התורן, שראה את הדבר הזה, עצר את הילדה לחקירה, ונזף במורה שלא שם לב לקדושת הכותל, ולא השגיח על התלמידה הזאת שלא תחלל את קדושת הכותל. התלמידה טענה שטרם הספיקה לכתוב את שמה, ובכלל שלא ידעה על האיסור. המורה הצטדק שבאר קודם יפה לכל התלמידים על דבר קדושת המקום, ושלא יכול היה לשים עין על התלמידה הזאת כיון שהיה אז ברחבה עוד בית ספר מירושלים, והיה צפוף.
הסרג'נט מסר פקודה לשוטרים לעצור מיד את כל תלמידי בתי הספר שהיו בכותל, עד תום החקירה. על פי בקשתי, שיחרר מיד את תלמידי בית הספר מירושלים עם המורים, והשתדל לגמור את החקירה מהר". לבסוף, כמתואר שם, נמסרו הילדה והמורה לחקירה אצל הסרג'נט היהודי מר מ. מקס, והרב אורנשטין בקש ממנו שישתדל לרכך את הדבר כיון שהנאשמת היא ילדה בת 14, ואיננה מקומית, וגם מפני שהמורה וכל תלמידי בית הספר מחדרה נאלצים לחכות עד גמר החקירות. הילדה נלקחה עם כל הפמליה שלוותה אותה אל תחנת המשטרה בקישלה, ולמחרת קיבל הרב אורנשטין ידיעה מהסרג'נט מקס כי הצליח לשחרר את הילדה לגמרי מהמעצר.
[ע"פ יומן הכותל של הרב אורנשטין]
בתאריך: ד' בניסן ת"ש (12.4.40) –
