נשבע הקב"ה שכותל מערבי מחומת הר בית המקדש אינו חרב לעולם
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ב אות כב | מדרש חזית פרק ב אות ד
"הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" (שיר־השירים ב, ט) – אחר כותל מערבי של בית המקדש, למה? שנשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם [ושער הכהן ושער חולדה (שבחומת הר־הבית) לא חרבו לעולם, עד שיחדשם הקב"ה][1]. "מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת" (שם) – זו זכות אבות, "מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שם) – זו זכות אמהות.
[1]שער הכהן ושערי חולדה שבחומת הר הבית אינם מוזכרים במדרשים מקבילים, ויש להניח שאיזכורם נוסף כאן בתקופת הגאונים, כאשר ראו ש"כותל מערבי של בית המקדש" הוא החומה המערבית של ההר. להרחבה ראה נספח ג-ב.
