במוצאי יום־כיפור תרצ"ג (1932), חרף שמירה מוגברת של המשטרה הבריטית על 'הסטאטוס־קוו' של איסור התקיעה ליד הכותל המערבי, הצליח הצעיר שלמה נוימן לתקוע בשופר ליד הכותל. מיד
אסרוהו השוטרים וגררוהו למעצר ב'קישלה'. כמעשהו לפני שנתיים, שוב הראה הרב הראשי קוק אהדה והערצה לרוח שעמדה מאחרי מעשה זה ודאג שנוימן ישוחרר בערבות ממעצרו.
(כותלנו, עמ' 196; ע"פ 'הננו סיקריקים', עמ' 132)