השריפה השנייה בגודלה של ספרי התלמוד הייתה בשנים ה'שי"ג-ה'שי"ד (1553-1554) באיטליה. ספרי התלמוד, ועימם ספרים תורניים רבים, הוחרמו ונאספו אל הכיכר המרכזית ברומא, קמפו די פיורי. ביום ראשון של ראש השנה שחל בשבת, א' בתשרי ה'שי"ד, הועלו הספרים באש. בכוונה נבחר יום זה לשריפה המרכזית כדי שהיהודים יחושו צער כפול ומכופל. בחודשים הבאים התקיימו שריפות דומות בערי איטליה: בולוניה (י"ג בחשון), וונציה (י"ד בחשון), אנקונה (חודש שבט), ומאוחר יותר בפיררה, ראוינה ומנטובה, ואף באיים כרתים וקורפו.