"המרד הערבי הגדול" וסכנותיו (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט) התגברו מחדש, לאחר תקופה רגועה יחסית. כותב הרב אורנשטין ב"יומן הכותל": "יום יום באים יהודים אחדים להתפלל בכותל במסירות נפש, על אף שאין שמירה בדרכים אל הכותל". על אף פרעות הדמים במרד הערבי שהשתולל באותם ימים, המשיכו יהודים בודדים לבוא אל הכותל, ובמסירות נפשם קיימו את שרשרת הביקורים ליד הכותל, שלא פסקו מהמקום במשך דורות.
[יומן הרב אורנשטין, וע"פ הערת בנו העורך שמואל אבןאור]
בתאריך: כ"ב במרחשון תרצ"ח (27.10.37) –
