הממשלה הציעה 'הסכם פשרה' בנוגע לשטח שבדרום הכותל המערבי – לעשות חלוקה במקום בין אזור תפילה לאזור חפירה ארכיאולוגית.
בי"ח באלול תשכ"ט קיבל רב הכותל הרב גץ הוראה מהראשל"צ הגר"י נסים שעליו להשתתף בישיבת 'מועצת הרבנות הראשית לישראל' שתתכנס בעוד יומיים בהיכל שלמה לדון בהצעת הפשרה של הממשלה (למעשה הישיבה נדחתה עקב הלווית הגאון הרב כהנמן מפונוביז' שהתקיימה באותו יום בבני ברק).
בישיבת 'מועצת הרבנות הראשית' בג' בחשון תש"ל בראשות הרב הראשי הגרא"י אונטרמן, ובנוכחות רב העיר תל־אביב הגר"ע יוסף, התקיים דיון ממצה וקולע בהשתתפות רב הכותל הרב גץ ויועץ שר הדתות ד"ר אריה קימלמן המתמחה בנושא. הרב הראשי אונטרמן דרש שתופיע משלחת רבנים מחברי המועצה בפני 'ועדת השרים' ותביע את דרישות הרבנות, והדגיש כי "כל הכותל המערבי הוא מקום תפילה", והציבור לא ישלים בשום אופן עם מניעת גישה לחלק ממנו, באשר "מעולם לא זזה שכינה מהכותל המערבי כולו".
בהחלטות הישיבה נרשם: "מועצת הרבנות הראשית לישראל… קובעת כי הכותל המערבי לכל אורכו מקודש ומיוחד לתפילה, ביחידות ובהמונים, הבאים לשפוך שיח לפני הקב"ה, מאֶת בני־ישראל עם קדושו, הנוהרים למקום ההוא בכמיהה גדולה בכל הדורות… הרבנות הראשית דורשת שלא תעשינה שום חפירות בחזית הכותל, אלא כשירחיקו לפחות עשרה מטר מחזית הכותל לתוך הרחבה, ולאפשר לצבור המתפללים לשפוך לבם בתפילה ללא הפרעה".
('יומן הכותל המערבי' של הרב גץ בתאריכים הנ"ל; פרוטוקול מועצת הרבנות)