בשבת פרשת 'שקלים' וראשחודש אדר הגיע לכותל קהל מתפללים עצום (יחסית לאותם ימים), למעלה מ-600 איש. גם השבת קיימו הערבים את טקסי ה'זיכר' בזמני התפילות בכותל, ותנועת ערבים עוברי אורח דרך סמטת הכותל היתה גדולה. וכמו בשבתות הקודמות – נוכחות השוטרים ברחבה לא מנעה את עריכת ה'זיכר' והם הסתפקו בעריכת רפורט (דו"ח).
קצין אנגלי שהיה במקום יעץ לרב הכותל שאל תראו לערבים שאתם שמים לב בכלל למעשיהם, ואז יפסיקו מעצמם להטריד ולקיים את ה'זיכר'. הרב הסביר לקצין שתפילה אצל יהודים דורשת כוונת הלב, וכאשר ישנן הפרעות כאלה שנעשות בזמן ה'זיכר' אי אפשר כלל לכוון בתפילה. הקצין ענה, שאם כן עליכם לערוך 'תזכיר' אל המושל ולהסביר את הדבר. ענה לו כמובן הרב, שכבר נכתבו וכמה וכמה תזכירים כאלו אבל לפי שעה לא נעשה דבר מצד הממשלה כדי להפסיק את המטרד.
[ע"פ יומן הכותל של הרב אורנשטין]
בתאריך: א' באדר תר"צ (1.3.1930) –
