צום עשרה בטבת נקרא "צום העשירי" משום שהוא חל בחודש העשירי למנין החודשים העברי, המתחיל בניסן.
כל הצומות שנקבעו לאבלות על חורבן בית המקדש עתידים להתבטל בימות המשיח, ולהיות ימים טובים של ששון ושמחה, שנאמר (זכריה ח): "כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי, יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים, והאמת והשלום אהבו". (ע"פ בבלי ראש השנה יח, ב. וספר התודעה)