בכ"ח באדר תרע"ח, לקראת ביקור משלחת 'ועד הצירים' בראשות ד"ר חיים ויצמן בארץ על מנת להכיר מקרוב את הנעשה ביישוב ולקדם את יישום 'הצהרת בלפור', כתב הראי"ה קוק לחברי המשלחת שכאשר יבקרו בירושלים הם יבטאו את הקדושה שעם ישראל רוחש למקום דוקא על ידי שלא יכנסו להר הבית (אגרות הראיה ג, תתעח): "ולא תשכחו לקדש את הנקודה המקודשת – קדש קדשים של ארצנו הקדושה, זהו מקום המקדש – באותה יראת הכבוד הגדולה שכל כלל ישראל כולו בכל הדורות מקדש אותו מזמן חורבן בית מקדשנו, להזהר מלדרוך על המקום הקדוש יותר מהגבול המסומן, שאנו מותרים לדרוך עליו על פי משפט התורה. טמאי מתים אנחנו, ועד הזמן אשר תבוא טהרתנו, בעת אשר הישועה השלמה תופיע, אין אנחנו דורכים במקום הקודש, רק עומדים אנחנו באימה ופחד, בגודל רוח ובטחון נמרץ, לפני 'הכותל המערבי' ושם שופכים את לבנו, את הלב הישראלי".
לצפיה בביקור משלחת ועד הצירים בכותל וויצמן בראשה: ארכיון יעקב גרוס ז"ל