רבנו שמעון בן צמח דוּרָאן – הרשב"ץ
אדר ה'קכ"א – ה'ר"ד
קדושת המקדש וירושלים לא בטלה וגם היום יש שם גילויי שכינה – וזה סימן שתהיה גאולה שלישית. ולכן נפסק להלכה שהנכנס למקדש חייב כרת, ודברי רבי אחא על התמדת השכינה לעולם אחר כותל מערבי הם אחת הראיות לכך
קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא (זבחים קז, ב)… ומשמע דאיכא לחלק בין קדושת הארץ לקדושת הבית וירושלים, דקדושת הארץ בטלה וקדושת חומת העיר וקדושת מקדש לא בטלה, והנכנס שם היום חייב כרת, שאין לנו הזאה.
ונפקא לן [=ודין זה יצא לנו] מדכתיב (ויקרא כה, ל): "אֲשֶׁר לוֹ חוֹמָה" אף־על־פי שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן. אי נמי מדכתיב (תהלים קלב, יד): "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד"… שקדושת המזבח וירושלים היא מפני השכינה ושכינה אינה בטילה, והרי הוא אומר (ויקרא כו, לא): "וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם" ואמרינן במסכת מגילה (כח, א): אף־על־פי שהם שוממים בקדושתן הן עומדים. ובילמדנו אמרו (עיין תנחומא שמות י): בין חרב בין אינו חרב שכינה שם, שנאמר (מלכים־א ט, ג): "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים", ואומר (תהלים ג, ה): "קוֹלִי אֶל ה' אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה", אמר רבי אחא: לעולם אין שכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר 'הנה זה עומד אחר כתלנו', ואומר (חבקוק ב, כ): "וה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ"…
ויש סמך וראיה שקדושת המקדש והעיר היא קיימת, שעדיין הם עולים לרגל ממצרים ושאר ארצות, ויש בזה רמז במדרש קינות ובמדרש שיר השירים במדרש פסוק (שיר־השירים ח, י): 'אֲנִי חוֹמָה', ובפסוק (תהלים מב, ה): 'אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג'. ואמרו (אבות פרק ה) כי עדיין נשאר מהנסים שהיו בירושלים, שלא אמר אדם לחבירו צר לי המקום, כי בבית הכנסת שבירושלים הם צריכים לאנשי המקום כל השנה ומתמלאת פה על פה, בעת התקבץ שם בחג השבועות החוגגים יותר מג' מאות איש כולם הם נכנסים שם ויושבים רווחים כי עדיין היא בקדושתה[1]. וזה סימן גאולה שלישית.
