בכ"ג בתמוז תר"צ עזבה את הארץ 'ועדת הכותל' שמטעם חבר־הלאומים כדי למסור את מסקנותיה במרכז בג'נבה, ובתוכָן המלצה להמשיך לנסות ולהגיע להסכם בין הצד היהודי והערבי בענין הכותל. בצהרי יום השבת, נשא יושב־ראש הועדה את נאום הנעילה והודיע כי "רצוי הסכם הדדי על פני פסק־דין, ברצונם הטוב של שני הצדדים… היהודים יכירו בבעלותם של הערבים על הכותל־המערבי, והערבים מצידם יכירו בזכות גישתם של היהודים לכותל". הוא הבהיר כי יחכה כחודש וחצי (עד ח' באלול) לידיעה בנידון זה. בפועל נמשכו הנסיונות להגיע להסכם עוד זמן רב לאחר מכן.
(כותלנו, עמ' 171)