חכם שד"ר ירושלמי

מתוך כתב־יד בספריה הלאומית בירושלים Heb. 8°61, אגרת 86 בעמ' 125 מועתק ב'פרקים בתולדות ירושלים בראשית התקופה העות'מאנית', הוצ' יד יב"צ, ירושלים תשל"ט, עמ' 192. [1] ע"פ משלי כז, יט: "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים", ויהושע כב, כה: "וּגְבוּל נָתַן ה' בֵּינֵנוּ וּבֵינֵיכֶם וכו' אֵין לָכֶם חֵלֶק בה' וכו'". [2] ע"פ ישעיה ט, ו: "לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ, עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה וכו'", דהיינו, להכין את ממשלת ה' להשאר עומדת על כנה ובסיסה, כשתופיע על מלכות בית דוד ואנשי ממלכתו, ולסעדה לבל תהיה נופלת (ע"פ המצודת דוד). [3] ע"פ שיר־השירים ב, ט; משלי לא, יד; וישעיה כג, יח. ונראית כוונתו שהשגחת ה' עומדת ליושבי ירושלים להביא ממרחק פרנסתם וכספם, והכל מוקדש ללימוד תורה ולעבודת ה'.