ז' באדר נקבע על ידי חכמי ישראל הקדמונים כיום ה'חברא קדישא' בו נוהגים אנשי 'חסד של אמת', העוסקים יום יום בקבורת מתים, לצום ולהרבות בתפילה. לאחר הקמת המדינה קבעה הרבנות הראשית את היום גם כיום הזיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע.
הסיבה שדווקא ז' באדר מיוחד לענייני קבורה, היא משום שהרבה מהלכות קבורה נלמדים מהפסוק בתורה העוסק בקבורתו של משה רבינו: "ויקבור אותו בגיא", וכמו שה' קבר את משה כך אנו, עם ישראל, הולכים בדרכי ה' ומחזקים את מוסד הקבורה בחברה היהודית בארץ ישראל ובעולם כולו.
ואכן מקדמא דנא נהגו בכל קהילות ישראל ביום זה לפקח על ענייני ה'חברא קדישא', לעשות חשבון נפש, לסקור את פעילות החברה בשנה החולפת ולהסיק מסקנות להבא.
כמו כן, זהו יום של בקשת מחילה מהנפטרים במידה ופגענו במהלך הטיפול בקבורתם.
חברי ה'חברא קדישא' בערים שונות נוהגים להתענות ולקיים תפילות משותפת עם אמירת סליחות מיוחדות.
{שק חברה קדישא להבאת עפר מארץ ישראל – עם איור הכותל והמקומות הקדושים}