ב' בטבת תרמ"ז (12.12.1882) – בקרבת העיר צפת נוסדה המושבה ראש פינה, שקיבלה את שמה על פי הפסוק בתהלים (קיח, כב): "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה", וכרמז על הנחת אבן פינה לחידוש ההתיישבות אחרי התגברות על כישלון ההאחזות במקום לפני כ-4 שנים תחת שנקראה בשם 'גיא אוני'.
מתישבי ראש פינה הגיעו למקום מספר חודשים לפני כן, אך לא הצליחו לתקוע יתד להקמת ההתישבות. באותה שנה היתה בצורת ולא ירדו גשמים עד סוף חודש כסלו, וכבר היה חשש כבד לימי רעב בארץ. יום ייסודה של ראש פינה נקבע ליום בו ירדו הגשמים הראשונים בחג החנוכה תרמ"ג. בזכות הגשם שהחל לרדת בנר שביעי של חנוכה יכלו המתיישבים לחרוש לראשונה את האדמה – לקראת הזריעה. יום זה היה יום החריש הראשון במושבה המתחדשת והוא נקבע כ"יום הולדתה" של המושבה.
(ע"פ ספרית מט"ח – עוד שם בהרחבה ועם תמונות).