בכ"ב בחשון תרצ"ט, קיימו נציגי הסוכנות היהודית ומוסדות הישוב דיון עם הרב הראשי הגריא"ה הרצוג והרב הממונה על הכותל המערבי, ובנוכחות הגר"א אביכזיר, הגרא"ס ולקובסקי והגרי"ס הלוי, כדי לבחון יחד כיצד ניתן למנוע את חילול הקודש המתמשך בכותל המערבי. בפתח הישיבה הוקרא מכתב בנושא, מאת היו"ר מנחם אוסישקין וחברי הועד הפועל הציוני, מיום י"ג בחשון תרצ"ט (ראו לעיל).
בראשית הדיון דיווח הרב הראשי הרצוג שכבר שלח מכתב על כך לנציב העליון עם דרישה להפסיק מיד את המצב בו מתחללת מעת לעת קדושת הכותל.
מר ח. סלומון מ'ועד הקהילה' הודיע כי טיפל בתגבור השמירה, וכי לפי דרישתם יעקרו את כל ה'צברים' שגדלים בשטח בין סמטת הכותל המערבי לשער האשפות (למניעת מקום מסתור למְפַגְעִים).
מר אברהם אלמליח מ'הועד הלאומי' העלה דרישה שחדרי אכסון כלי הקודש ישופצו ויבנו מחדש בצורה מכובדת. ומר זאבי מ'כופר הישוב' העלה הצעה ישנה מתרפ"ז, שיֵאסף כסף כדי להשתמש בו ב'עת רצון' לרכוש את כל שטח בתי המוגרבים ולהרסם, ובכך להרחיב את שטח התפילה לאורך ולרוחב.
בסיכום הישיבה אמר בין השאר הרב הראשי הרצוג: "באשר לשמירה על הכותל, חשבתי לעשות מזה דבר גדול. שמירה לא רק לבטחון, כי אם שמירת כבוד, כאשר היה בזמן הבית, לפי המפורש במשנה. אחר־כך כששמעתי הנמוקים הפוליטיים, אני מוצא שלא זה הזמן. יודע זאת מנסיוני בהצגותי לפני ועדת וודהיד. זוהי סְטְרָאטֶגְיָה פוליטית (תכסיס מתוכנן לצורך פוליטי) מצד הערבים. אף־על־פי כן, כדאי באופן צנוע שה' סלומון ועוד אחד, ילכו למושל וידרשו סטטוס־קוו בדבר שוטר יהודי".
(פרוטוקול הישיבה וסקירתה מארכיון המדינה, תיקי ליאו כהן, פ-9 /575)