משעות אחר הצהרים החלו להגיע לרחבת הכותל אנשים שהתקהלו ל'עצרת הזדהות עם יהדות רוסיה', לרגל המצב הקשה העובר על הקהילות היהודיות תחת "מסך הברזל", רדיפות השלטון והאיסור שהוטל על יהודים לעזוב ולעלות לארץ ישראל. רב הכותל הרב גץ, שעסק באותה העת בהכנות להדלקת נר שמיני של חנוכה ברחבת הכותל כבכל יום לפני תפילת ערבית, סיכם עם משתתפי העצרת שהיא תתחיל רק לאחר תפילת ערבית – בשעה 17:15.
דא עקא, הרב הראשי הראשל"צ הגר"ע יוסף, שהוזמן להדליק באותו ערב את החנוכיה, התעכב מסיבה כלשהיא. וכשסוף סוף הגיע, חסמו את דרכו אנשים רבים שהתקהלו וחיכו לבואו בבקשתם לקבל מברכותיו והדרכותיו… בחוסר ברירה משך אותו הרב גץ בתקיפות פנימה, לעבר החנוכיה. תוך כדי ההמולה נקרע חוט של אחד הרמקולים ותיקון הדבר הצריך עיכוב נוסף.
לאחר ההדלקה ושירת המקהלות, החלו תפילת ערבית (באיחור), ובדיוק אז נפתחה – כמתוכנן – העצרת, ברעש גדול ברחבה העליונה ליד הברזייה. הרב גץ שלח מיד שליח להשתיק אותם עד לסיום התפילה.
לאחר מכן נגש הרב הראשי למקום העצרת ואמר כמה מילים לציבור, והעצרת נמשכה. בין נאום לנאום החלו לשיר גברים ונשים יחדיו, והרב גץ הוכרח להפעיל לחץ קשה כדי להפסיקם.
עלה בדעתו לנתק להם את החשמל, אך התברר שהחשמלאי שסידר את המקום היה פיקח והציב גם גנרטור… בקיצור – 'היה שמח'.
רק ב-20:30 עזבו אחרוני משתתפי העצרת את השטח והשקט חזר לרחבת הכותל.
[ע"פ יומן הרב גץ]
{אחת מתמונות העצרת למען יהודי רוסיה בכותל. יש גם תמונה בצבע בקישור הנ"ל}
ב' בטבת תשל"ג (7.12.72) –
