בתוך הספדו של הרב קוק על הנרצחים בפרעות בירושלים בפסח תר"פ (ראו באירועי ירושלים) סיפר הרב על ביקורו אצל אחד הפצועים שנפגע בדרכו אל הכותל המערבי: "המאורע הנורא והאיום הזה, של מעללי פראי אדם שהתנפלו בארץ־הקדושה ובעיר־הקדושה, במועד שמחתנו, בזמן חרותנו, על אנשים נקיים וצדיקים, – הנה הייתי היום לבקור־חולים אצל הרב ר' מטלי, את הזקן הצדיק והקדוש הזה, למעלה משמונים, הכו הפראים הרשעים האלה בלכתו לשפוך שיח לפני הכותל־המערבי, הכה ופצוֹעַ!".
כעבור כחודש נפטר ר' מטלי מפצעיו והרב קוק הספידו ליד ביתו (הצפה, ד' בסיון תרצ"ח, עמ' 10).