עם פרוץ פרעות תרצ"ו-תרצ"ט ניצלה 'המועצה המוסלמית העליונה' את הימים בהם נמנעו יהודים מלהגיע לכותל מאימת הפורעים, על מנת להתקין דלת ברזל חדשה בקיר שבדרום רחבת התפילה, ועליה פסוקים מספר ה"קוראן".
כששמעו על כך הרבנים הראשיים לישראל בכ"ג באלול תרצ"ו, פנו למושל המחוזי במכתב נוקב:
"נרעשנו לקראת הידיעה… הסירו את דלת העץ שבחצר הגובלת לכותל המערבי, משמאל, ושָׂמוּ דלת של ברזל ובה טבועים פסוקים מה'קוראן'.
דבר זה יש בו משום הפרת פסק־דינה של ועדת מועצת חבר־הלאומים בדבר ה'סטטוס קוו' על יד הכותל המערבי וסביבתו,
ועומד בניגוד לסעיף א' של תוספת א' ל'דבר המלך במועצתו על הכותל המערבי', שלפיהו 'חובה על המוסלמים לבלתי לתקן כל בנין בתוך רכוש הוואקף הסמוך לכותל, באופן שתקון זה יביא לידי הפרעה לתפילות היהודים', ואין לך הפרעה גדולה מזו של הבלטה לפני מתפללים בני דת אחת פסוקים של דת אחרת, שמטבע הדברים זה מבלבל את רכוז מחשבתם של המתפללים וכוונתם בתפילה.
בהביענו את מחאתנו הנמרצה נגד זה, הננו בטוחים שמע"כ יעשה מצדו את כל הדרוש לבטל הפרה זו, ולהחזיר את הסטטוס־קוו למקומו".
(תצלום המכתב מארכיון המדינה, תיקי הרבנות הראשית גל-57419/10)