בערב יום־כיפור תרצ"א (1931) קיבל הצעיר משה סגל חופשה מהשמירה ביישובי הגליל, ועלה לירושלים. בצהרי היום הקדוש הלך לכותל־המערבי. מספר השוטרים הבריטיים שם היה כמעט כמספר המתפללים… סגל ניגש לרב הכותל, הרב יצחק אביגדור אורנשטין, וביקש שופר לתקוע בו לאחר 'נעילה'. רב הכותל הביט על עמוד התפילה, ובחזרה אל משה סגל. פתח סגל את המגירה שבעמוד התפילה, הוציא שופר, והסתירו תחת הטלית. בסוף תפילת נעילה תקע סגל בשופר, ומיד נלקח למאסר ב'קישלֶה'.
במוצאי הצום ביקש הרב קוק לשחרר את סגל ונענה בסירוב, רק כשהצהיר הרב שלא ישבור צומו עד שישוחרר, הסכימו. בצאתו מה'קישלה' פגש סגל חבורת תלמידים מישיבת הרב קוק שהמתינו לו שעות ארוכות בחוץ. הם לקחוהו לקבלת פנים חגיגית בהשתתפות הרב קוק. מאוחר יותר, הועמד סגל למשפט ונידון לששה חודשי מאסר.
(כותלנו, 184-185)
כנראה מחשש להתנכלות הבריטים אל סגל הוסתרו פרטי המקרה בשנים הראשונות והוצג כאילו לא הצליח כלל לתקוע, רק לאחר ימי המנדט סופר בפומבי על תקיעתו ההירואית של סגל.
לצפייה בסרטון מרגש על משה סגל ותוקעי השופר בכותל בשנים שלאחריו: "שופרות של מרד".