בכ"ד בשבט ג'ת"י (3410 לבריאת העולם) נאמרה לזכריה נבואת נחמה על בנין ירושלים, ונבואתו עודדה את רוח גולי בבל (זכריה א, טז-יז): "כֹּה אָמַר ה' שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים, בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם ה' צְבָאוֹת… עוֹד תְּפוּצֶינָה עָרַי מִטּוֹב וְנִחַם ה' עוֹד אֶת צִיּוֹן וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם".