בכ"ג באייר יצאו בני חקרא מירושלים (מגילת תענית).
בספר חשמונאים (א, יג, נ-נב) מסופר על שמעון החשמונאי: "ויטהר את החקרא מן השקוצים. הוא בא אליה בשלושה ועשרים לחודש השני… בהלל ובכפות תמרים, ובכנורות ובנבלים ובזמירות ובשירים, כי הושמד אוייב גדול מישראל. הוא קבע לעשות בכל שנה ושנה את היום ההוא בשמחה".
'החקרה' היתה מבצר שנבנה על ידי אנטיוכוס בסמוך לבית המקדש, כדי לשלוט על הנעשה בהר הבית, בעיקר בחגים ובימי התקהלות בהם מתרכזים יהודים רבים בהר הבית וסביבתו וקיים חשש שיתארגן מרד בשלטון היווני. בחקרה ישב חיל־מצב יווני־סלווקי ובני־בליעל שנלוו להם, והדבר גרם לסבל ולחיכוכים רבים בין השלטון לעולי הרגל. יהודה המכבי נלחם ביושבי החקרה לקראת טיהור המקדש בימי אנטיוכוס (קדמוניות היהודים יב, ה, ד; חשמונאים א, ד, לו-מא). שנים רבות לאחר מכן לחמו בה אֵחָיו יונתן ושמעון, עד שכאמור כבש שמעון את המצודה והרסה במשך שלוש שנים (קדמוניות היהודים יג, ו, ז [217-215]; מלחמת היהודים ה, ד, א).
בין החוקרים רבו חילוקי הדעות על מיקומה של החקרה (יורם צפריר ערך מחקר מקיף וציין לא פחות מ-10 אפשרויות, 'קתדרה' 14 עמ' 17). לאחרונה זוהתה לכאורה המצודה בחפירות הארכיאולוגיות ב'חניון גבעתי' (בין שער האשפות לעיר דוד), אך עדיין יש מערערים על הזיהוי, ודומה שהויכוח בין החוקרים טרם הסתיים.