רבי נחום שאדיקר (ככינויו הידוע), נולד בפוזנא לפני למעלה ממאתיים שנה, ונלב"ע בירושלים בי"ב בחשון תרכ"ו (1865 למנינם), בעקבות מגפת החולירע שפרצה בשנת תרכ"ה. בצעירותו כיהן כרב העיר שאדיק שבפולין, ולאחר שעלה לארץ בשנת תר"ג התמנה לראש 'כולל פולין'. חיבר שו"ת "אבני קודש" וחידושים על מסכת בבא מציעא, ועסק בלימוד קבלה. על מצבתו בהר הזיתים נכתב: "איש קדוש וטהור, בן שמונה שנים החל לדרוש את ה' והקדיש כל ימיו לתורה ותעניות וסיגופים במסירות נפש, לא פסק פומיה מגרסה יומם ולילה, זכה ללמוד וללמד והעמיד תלמידים הרבה, הרב המאור־הגדול חריף ובקי סיני החסיד ועניו".
בספר 'כתבוני לדורות' (מכתבי הגרי"ש אלישיב זצ"ל, סימן רעג, עמ' רכג) מופיע: "מרן הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבי נחום משאדיק זצוקלל"ה, אשר זכה להתגלותו של אליהו הנביא זכור לטוב, במקום שהשכינה לא זזה ממנו לעולם – שריד בית מקדשנו ותפארתנו הכותל המערבי".
וכן סיפר רבי שמואל אויערבאך זצ"ל (ע"פ 'הפלס', כ"ב באב תשע"ו, עמ' 6) כי מנהגו של רבי נחום משאדיק זיע"א היה ללכת בכל ערב שבת אחר חצות היום לכותל המערבי לומר שם שיר השירים. בערב שבת אחד נשאר רבי נחום בכותל המערבי יותר מהרגלו, ושאלו בנו ר' שלמה זלמן בהר"ן מדוע מתמהמה. אמר לו רבי נחום: 'עוד מעט מגיעה לויה של רב זצ"ל מפולין…'. לאחר מכן, התברר שבאותה שעה נפטר אחד מגדולי פולין.