לאחר רעב ובצורת קשה בארץ־ישראל, כאשר במשך שלוש שנים לא ירדו גשמים, צמו קהל ישראל בתפילה שירד להם המטר. כשראו שעבר רוב חודש אדר, האחרון לחודשי החורף, וטרם ירדו גשמים, הלכו לחוני המעגל וביקשו שיתפלל לירידת גשם עבור כלל ישראל. אז ארע הסיפור המפורסם אודות חוני המעגל שצייר עיגול בקרקע ונדר לא לצאת משם עד שישמע ה' את תפילת ישראל, כפי שנמסר באריכות מפי חז"ל (מסכת תענית כג ע"א, ועוד). כיון שירדו הגשמים בכ' באדר וניצלו ממוות ברעב, קבעו אותו היום ליום טוב לדורות (מגילת תענית). ציון היום בטל עם חורבן בית שני (בבלי ראש השנה יח ע"ב).