תאר המחנך יחיאל וולץ מזכרונותיו: "פורים. אולם המסעדה, אשר רק לפני רגעים מספר ישבו בו התלמידים ליד שולחנות ערוכים בטעם, ונהנו מסעודת פורים בתוספת אוזני המן – הפך בין רגע לאולם תיאטרון ממש. היתה זו חגיגה לא רק לתלמידינו, כי אם גם לכל תושבי העיר העתיקה. הקהל שכח לשעה קלה, כי במצור הוא נתון ומסביב לו אורב אויב צמא לדם (באותם ימים היתה הפגזה כמעט יומיומית על הרובע ורבים נהרגו ונפצעו). אורחים נכבדים באו: מר אליהו לולו – המורה העליז, מר ר. אבולעפיה, נציגת ועד הקהילה גב' ויטנברג, ועוד. שקים וארגזים מלאים כל טוב נתקבלו בתור 'משלוח מנות': בגדים, ממתקים, משחקים, ספרים, מגילות אסתר, ועוד, שחלקנום בין התלמידים וההורים. התאספנו לקריאת המגילה, בילינו זמן מה בשבת אחים, ואחר כך הלך כל אחד מאתנו לתפקידו המיוחד לו, בעמדה ובשמירה".
(ע"פ עדותו בידיעון פנימי של סניף "ההגנה" בירושלים, תשל"ד)