הגדה כוזבת נאמרה על אבן אחת מכותל מערבי של בית תפארתנו, שכביכול היתה עשויה בדרך כישוף על ידי ירבעם בן נבט – אך אין להאמין לכך
בא הנה בחור אחד מן 'עשרת השבטים', אביו מבני ראובן ואמו משבט דן, ובישר לנו והשמיע לנו גדולות ונפלאות מן הגאולה וכי מהרה יבואו השבטים… ואמר כי שלחו המלך משבט ראובן [להיות] בירושלים להסיר אבן אחת שהיתה בכותל מערבי בבית תפארתנו, אשר בנה אותו ירבעם בן נבט והיתה עשויה בדרך כישוף, ובכל עת שהיתה בכותל לא היו ישראל יכולין לצאת מן הגלות, והבחור הזה התפאר כי הוציאה בפני גאון עוזנו צניף תפארתנו אדוננו הנגיד הכהן הגדול כמהר"ר יצחק שואלא"ל יצ"ו… והבחור הזה נסע מפה והלך לדמשק.
ואחרי נוסעו כתב אלי מירושלים ראש גלותנו, רוח אפנו אדונינו הנגיד יצ"ו, כי כל מה שאמר בשמו, כמו מהסרת האבן שהיתה בפניו וכיוצא בדברים אלו, הכל היה שקר וכזב וכי הוא מסית ומדיח[2]. ולי בפרט צוה, וגם כן לכל החכמים מפה, שנכתוב ונפרסם אותו באופן שלא יאמינו בו.
