רבי אהרן ב"ר יחיאל מיכל הלוי ממכיילישאק
נלב"ע י"ד בטבת תקפ"ו
פירוש 'מטה לוי' ב'מחזור קרבן אהרן' לפסח [דף כט ע"ב, במהדורת ברעדעלהיים, יוהנסבורג תרכ"ב]
שכינת ה' מחוברת ומתוועדת על הכותל המערבי, המתואר ככסא תחת רגלי השכינה ממנו יוצאת רעדה לארץ
"שׁוֹקָיו וַעַד כָּתְלֵנוּ מְצָרֵף, וְתַחַת רַגְלָיו שְׂרַפְרֵף, הַדֹמוֹ מַרְעִיד וּמְרַפְרֵף"[1]
'שוקיו ועד כתלנו מצרף' – מחוברת ומתוועדת שכינתו על כותל מערבי ואין השכינה זזה משם (ע"פ שמות־רבה ב, ב). 'ותחת רגליו שרפרף' – כי הכותל מערבי הוא שרפרף וכסא לתחת רגליו. 'הדומו מרעיד ומרפרף' – מרעיד ועושה רפיון לארץ הדום רגליו (ע"פ ישעיה סו, א).
