כ"ז בחשון תק"ע – ט"ז בתשרי תרל"ט
שו"ת 'יד הלוי' חלק א, יורה דעה סימן ריד
שאלה בדבר הטמנת אבן מאבני הקודש של הכותל המערבי בתוך קבר ישראל בחו"ל
נִשְׁאַל מקרובי מת אחד, שנקבר כבר איזה ימים, אי שרי (=האם מותר) לפתוח הקבר ולהשים אבן אחת לתוך הארון בין כליו ומטמוניו, והיא מאבני קודש של כותל מערבי, והנפטר קנה אותה כמה שנים קודם מותו מחד גברא דאתא מירושלים תבנה־ותכונן בב"א בדמים יקרים, ולפי דעתם רצה הוא [הנפטר] שתבוא אותה האבן [מהכותל] עמו במחיצתו, בִּמקום עפרא דארעא קדישא[1]…
מה שחשש מר דהאבן הזאת טעונה גניזה, על־פי מה־שכתב הרמב"ם (הלכות בית הבחירה א, טו; וע"ש הלכה כ)… יעיין מר בתשובות החתם־סופר (יורה־דעה סימן רסד), דלדבריו נתחללה מקדושתה [אחר שבאו פריצים וחיללו המקדש – על־פי הגמרא בעבודה זרה נב, ב]… מכל־מקום נראה לענ"ד דנתינת האבן ההיא בתוך העפר שעל גבי הקבר – מבלי פתיחת הארון ח"ו כלל וכלל – שפיר דמי [שנחשב כמו גניזה].
