רבי ישראל ליפשיץ

רבי ישראל ליפשיץ – התפארת ישראל

תקמ"ב-תרכ"א

מתוך פירושו 'תפארת ישראל' על המשנה, זבחים פרק יד משנה ח, יכין אות נא

קדושת המקדש עומדת בירושלים לעולם כ"נחלה" אף כשהבית חרֵב, שהרי לא זזה שכינה מכותל מערבי, וקל וחומר שלא יטוש ה' עמו אף כשנראה כאילו נטשם בגלות

"באו לירושלים… והיא היתה נחלה" (זבחים פרק יד משנה ח) –
רצונו לומר, זהו "נחלה" שהזכיר הכתוב הנ"ל ["כִּי לֹא בָּאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (דברים יב, ט), "מנוחה – זו שילֹה, נחלה – זו ירושלים (מגילה י, א)], משום דקדושת המקדש שבירושלים תעמוד לעולם כנחלה, אף שנחרב הבית, כמו שאמר הכתוב (תהלים צד, יד): "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ", אף כשנראה כאילו נטשם, שהוגלו, דהרי אפילו "נַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב", דמעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי (ילקוט שמעוני מלכים סי' קצה).^[1]