רבי רפאל יחזקאל הוכברג[*]
תרל"א – תש"ב
מתוך דרשה לזכר חללי מאורעות תרפ"ט בארץ ישראל, שמיני עצרת תר"צ (נדפסה ב"דברי יחזקאל" חלק ב, בסוף הספר "מראה יחזקאל" חלק א, בילגוריא תרצ”ח, דרוש ה)
לב אחינו היה ער לדבר שבקדושה ומסרו נפשם על קדושת הכותל המערבי, ואם בעוונותינו בית קדשנו היה למאכולת אש, הרי נשאר לנו הכותל המערבי ליתד נאמן ולא אמרנו נואש, כי הוא לנו לעדות שיחזור ה' לביתו באחרית הימים
נזכור נא נשמות הקדושים אשר מסרו נפשם על קדושת כותל המערבי, להלחם עם שונאינו בחרוף נפש. אמרינן בירושלמי: "לעולם יראה אדם שיהיה לו יתד נאמן בבית המקדש". כמו כן אם בעוונותינו בית קדשנו היה למאכולת אש, אבל בהישאר עוד היתד נאמן, זה כותל מערבי, אז לא אמרנו נואש.
וזה דומה מי שמניח דירתו ריקם ויסיע עצמו משם, אם יניח שם עוד איזה דבר באותו הבית, אז סימן הוא כי לא עקר דירתו לחלוטין, אך יחזור עוד לביתו. כן הדבר הזה, כי הכותל המערבי הנשאר לפליטה הוא עדות כי לא זזה השכינה, שהיא במערב, מישראל, וקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא, כמו שפסק הרמב"ם ז"ל הלכות בית הבחירה (פרק ו הלכה טז), ויש עוד תקווה לאחריתנו, כי הגם שנהרגו הכהנים והנביאים ונשרפה התורה אך רק הגווילין והגוויות נשרפו, אבל האותיות והנשמות פורחות באוויר. ואור תורתנו הנצחית המאירה לארץ ולדרים, היא תעודד אותנו כי נשאר לעולמים…
כי הקדושים ההם שנהרגו בידי עכו"ם הם מליצי יושר על ישראל… מסרו נפשם על קדושת ה' ובזה מוחל העוונות, מטעם כי אם אמנם שחטאו עוו ופשעו, אבל לִבָּן הוא ער לדבר שבקדושה, כי מסרו נפשם על כותל המערבי, להציל מידי הערבים הפראים.
כן יזכור עתה השם דם הקדושים האלו, כי נשמותיהם צרורות תחת כנפי השכינה, כמו אפרו של יצחק שנעקד וטמון תחת כסא הכבוד, והם ימליצו טוב בעדנו. אמן.
