רבנו בחיי

ה'ט"ו – בערך ה'ק

הקב"ה הבטיח בתורה שגם כשמקום המקדש יהיה שמם יעמוד בקדושתו, והשכינה שלא זזה מכותל מערבי אף היא ביטוי לכך

"וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם" – אף בשעה שהם שוממין בקדושתם הן עומדין (מגילה כח, א). ואמרו_[1] במדרש תהלים (מזמור יא אות ג): אמר רבי פדת: בין שחרב בית המקדש בין שלא חרב, אין השכינה זזה מתוכו_[2], שנאמר (תהלים יא, ד): "ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ", אף על פי שכסאו בשמים השכינה בבית המקדש, וההיכל בקדושתו עומד, שנאמר (מלכים־א ט, ג): "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים", וכן הוא אומר (תהלים ג, ה): "וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה", אף על פי שהוא הר בקדושתו עומד סלה, וכן הוא אומר (מיכה ד, י): "כִּי עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה", ושכנתי כתיב, אף על פי שחרב ונעשה שדה שכינתי בשדה. אמר רבי אחא: לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר (שיר השירים ב, ט): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ".

מקור: 'רבנו בחיי' על התורה, פרשת בחוקתי, ויקרא כו, לא