רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד
מבעלי התוספות, נולד בערך בשנת ד'תת"ק – נלב"ע ט' באדר ד'תתקע"ז
הקב"ה לא פעל בעצמו לשומם קדושת המקדש אלא הסתיר שם השגחתו אחר כותלנו
"וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם" (ויקרא כו, לא). הקשה הרי"ח למה לא כתיב כאן 'והשימותי אני' כמו שכתב גבי הארץ (שם, לב): "וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ". ותירץ – לפי שארץ־ישראל לא היתה (=לא נשארה) קדושה כבית המקדש, וכביכול שהקדוש־ברוך־הוא בעצמו סייע להשִּׁימה. אבל בבית המקדש כתיב (איכה ב, ג): "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ", וגם[1] (שיר השירים ב, ט): "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ", ולא סייע בו כלל [להשִּׁימו].
