נוהגים לומר את פיוט "ונתנה תוקף" בחזרת שליח הציבור בתפילות מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים, לפני אמירת "קדושה". פיוט זה, הנאמר כשארון הקודש פתוח, מעורר חרדה והתרגשות רבה אצל המתפללים.
הפיוט "ונתנה תוקף" (נתנה=נספר) מיוחס לרבי אמנון ממגנצא, עיר בגרמניה, אשר חיברו בראש השנה עת שקידש שם שמים ברבים.
רבי אמנון היה מגדולי הדור באותם ימים ולכן ניסו ההגמון ושרי העיר להפציר בו ללא הרף כי ימיר דתו. פעם אחת, כשניסה להסירם מפניו אמר להם: "תנו לי זמן שלושת ימים ואשיבכם דבר". ברגע שיצאו מילים אלו מפיו הבין עד כמה טעה. האם בכלל יש אפשרות כזו?! התפלל רבי אמנון לפני ה' ובכה על שגגתו. כעבור שלושה ימים, משלא התיצב רבי אמנון בפני ההגמון, שלח ההגמון חיילים להביאו, וכשהמשיך רבי אמנון בסרובו להמיר דתו, קטעו באכזריות את ידיו ורגליו. היה זה בראש השנה, ובתוך שהוא מתייסר על משכבו מקטיעת אבריו ביקש שיביאוהו לבית-הכנסת, להיפרד מאחיו היהודים העומדים בתפילה. אז, אמר רבי אמנון ממגנצא לפני ארון הקודש את התפילה המרטיטה, המספרת על תוקף קדושת יום ראש השנה ויום כיפור, ובסיום אמירתה יצאה נשמתו בטהרה. לאחר זמן, נגלה רבי אמנון לרבי קלונימוס בן רבי משולם ולימדו את התפילה כדי שילמדה לכל תפוצות הגולה.